1 (30:2) וידבר משׁה אל־ראשׁי המטות לבני ישׂראל לאמר זה הדבר אשׁר צוה יהוה׃
2 (30:3) אישׁ כי־ידר נדר ליהוה או־השׁבע שׁבעה לאסר אסר על־נפשׁו לא יחל דברו ככל־היצא מפיו יעשׂה׃
3 (30:4) ואשׁה כי־תדר נדר ליהוה ואסרה אסר בבית אביה בנעריה׃
4 (30:5) ושׁמע אביה את־נדרה ואסרה אשׁר אסרה על־נפשׁה והחרישׁ לה אביה וקמו כל־נדריה וכל־אסר אשׁר־אסרה על־נפשׁה יקום׃
5 (30:6) ואם־הניא אביה אתה ביום שׁמעו כל־נדריה ואסריה אשׁר־אסרה על־נפשׁה לא יקום ויהוה יסלח־לה כי־הניא אביה אתה׃
6 (30:7) ואם־היו תהיה לאישׁ ונדריה עליה או מבטא שׂפתיה אשׁר אסרה על־נפשׁה׃
7 (30:8) ושׁמע אישׁה ביום שׁמעו והחרישׁ לה וקמו נדריה ואסרה אשׁר־אסרה על־נפשׁה יקמו׃
8 (30:9) ואם ביום שׁמע אישׁה יניא אותה והפר את־נדרה אשׁר עליה ואת מבטא שׂפתיה אשׁר אסרה על־נפשׁה ויהוה יסלח־לה׃
9 (30:10) ונדר אלמנה וגרושׁה כל אשׁר־אסרה על־נפשׁה יקום עליה׃
10 (30:11) ואם־בית אישׁה נדרה או־אסרה אסר על־נפשׁה בשׁבעה׃
11 (30:12) ושׁמע אישׁה והחרשׁ לה לא הניא אתה וקמו כל־נדריה וכל־אסר אשׁר־אסרה על־נפשׁה יקום׃
12 (30:13) ואם־הפר יפר אתם אישׁה ביום שׁמעו כל־מוצא שׂפתיה לנדריה ולאסר נפשׁה לא יקום אישׁה הפרם ויהוה יסלח־לה׃
13 (30:14) כל־נדר וכל־שׁבעת אסר לענת נפשׁ אישׁה יקימנו ואישׁה יפרנו׃
14 (30:15) ואם־החרשׁ יחרישׁ לה אישׁה מיום אל־יום והקים את־כל־נדריה או את־כל־אסריה אשׁר עליה הקים אתם כי־החרשׁ לה ביום שׁמעו׃
15 (30:16) ואם־הפר יפר אתם אחרי שׁמעו ונשׂא את־עונה׃
16 (30:17) אלה החקים אשׁר צוה יהוה את־משׁה בין אישׁ לאשׁתו בין־אב לבתו בנעריה בית אביה׃