1 למנצח לבני־קרח מזמור׃ (49:2) שׁמעו־זאת כל־העמים האזינו כל־ישׁבי חלד׃
2 (49:3) גם־בני אדם גם־בני־אישׁ יחד עשׁיר ואביון׃
3 (49:4) פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות׃
4 (49:5) אטה למשׁל אזני אפתח בכנור חידתי׃
5 (49:6) למה אירא בימי רע עון עקבי יסובני׃
6 (49:7) הבטחים על־חילם וברב עשׁרם יתהללו׃
7 (49:8) אח לא־פדה יפדה אישׁ לא־יתן לאלהים כפרו׃
8 (49:9) ויקר פדיון נפשׁם וחדל לעולם׃
9 (49:10) ויחי־עוד לנצח לא יראה השׁחת׃
10 (49:11) כי יראה חכמים ימותו יחד כסיל ובער יאבדו ועזבו לאחרים חילם׃
11 (49:12) קרבם בתימו לעולם משׁכנתם לדר ודר קראו בשׁמותם עלי אדמות׃
12 (49:13) ואדם ביקר בל־ילין נמשׁל כבהמות נדמו׃
13 (49:14) זה דרכם כסל למו ואחריהם בפיהם ירצו סלה׃
14 (49:15) כצאן לשׁאול שׁתו מות ירעם וירדו בם ישׁרים לבקר וצירם לבלות שׁאול מזבל לו׃
15 (49:16) אך־אלהים יפדה נפשׁי מיד־שׁאול כי יקחני סלה׃
16 (49:17) אל־תירא כי־יעשׁר אישׁ כי־ירבה כבוד ביתו׃
17 (49:18) כי לא במותו יקח הכל לא־ירד אחריו כבודו׃
18 (49:19) כי־נפשׁו בחייו יברך ויודך כי־תיטיב לך׃
19 (49:20) תבוא עד־דור אבותיו עד־נצח לא יראו־אור׃
20 (49:21) אדם ביקר ולא יבין נמשׁל כבהמות נדמו׃