1 (4:17) שׁמר רגליך כאשׁר תלך אל־בית האלהים וקרוב לשׁמע מתת הכסילים זבח כי־אינם יודעים לעשׂות רע׃
2 (5:1) אל־תבהל על־פיך ולבך אל־ימהר להוציא דבר לפני האלהים כי האלהים בשׁמים ואתה על־הארץ על־כן יהיו דבריך מעטים׃
3 (5:2) כי בא החלום ברב ענין וקול כסיל ברב דברים׃
4 (5:3) כאשׁר תדר נדר לאלהים אל־תאחר לשׁלמו כי אין חפץ בכסילים את אשׁר־תדר שׁלם׃
5 (5:4) טוב אשׁר לא־תדר משׁתדור ולא תשׁלם׃
6 (5:5) אל־תתן את־פיך לחטיא את־בשׂרך ואל־תאמר לפני המלאך כי שׁגגה היא למה יקצף האלהים על־קולך וחבל את־מעשׂה ידיך׃
7 (5:6) כי ברב חלמות והבלים ודברים הרבה כי את־האלהים ירא׃
8 (5:7) אם־עשׁק רשׁ וגזל משׁפט וצדק תראה במדינה אל־תתמה על־החפץ כי גבה מעל גבה שׁמר וגבהים עליהם׃
9 (5:8) ויתרון ארץ בכל היא מלך לשׂדה נעבד׃
10 (5:9) אהב כסף לא־ישׂבע כסף ומי־אהב בהמון לא תבואה גם־זה הבל׃
11 (5:10) ברבות הטובה רבו אוכליה ומה־כשׁרון לבעליה כי אם־ראית עיניו׃
12 (5:11) מתוקה שׁנת העבד אם־מעט ואם־הרבה יאכל והשׂבע לעשׁיר איננו מניח לו לישׁון׃
13 (5:12) ישׁ רעה חולה ראיתי תחת השׁמשׁ עשׁר שׁמור לבעליו לרעתו׃
14 (5:13) ואבד העשׁר ההוא בענין רע והוליד בן ואין בידו מאומה׃
15 (5:14) כאשׁר יצא מבטן אמו ערום ישׁוב ללכת כשׁבא ומאומה לא־ישׂא בעמלו שׁילך בידו׃
16 (5:15) וגם־זה רעה חולה כל־עמת שׁבא כן ילך ומה־יתרון לו שׁיעמל לרוח׃
17 (5:16) גם כל־ימיו בחשׁך יאכל וכעס הרבה וחליו וקצף׃
18 (5:17) הנה אשׁר־ראיתי אני טוב אשׁר־יפה לאכול־ולשׁתות ולראות טובה בכל־עמלו שׁיעמל תחת־השׁמשׁ מספר ימי־חיו אשׁר־נתן־לו האלהים כי־הוא חלקו׃
19 (5:18) גם כל־האדם אשׁר נתן־לו האלהים עשׁר ונכסים והשׁליטו לאכל ממנו ולשׂאת את־חלקו ולשׂמח בעמלו זה מתת אלהים היא׃
20 (5:19) כי לא הרבה יזכר את־ימי חייו כי האלהים מענה בשׂמחת לבו׃